כשהלב דופק על דלת השכל: המסע מהנדסה לטיפול בילדים
מיכל אמטנאני לא ציפתה שתמצא את עצמה בתחום הטיפול והחינוך. בכלל, היא התחילה כמהנדסת ביוטכנולוגיה – עולם קר, מדויק, מתמטי. אבל אז – כמו שסיפרה בראיון בגילוי לב נדיר – “יום אחד דפק לי הרגש בדלת. פשוט ככה”.
מה שהתחיל כרצון לקבל ידע וכלים ולעזור לילדיה הפרטיים, הפך לייעוד ולשליחות חיים. כיום היא עומדת בראש “מרכז חיוך – מרכז ידע וכלים לחינוך”, שממוקם בלב פתח תקווה ומציע מענה מקיף וחדשני למשפחות, ילדים, אנשי חינוך ומטפלים מכל רחבי הארץ.
״המסע שלי הוביל אותי לשליחות שלי, הייתי קשובה והמצאתי את עצמי מחדש, ויותר מזה הבנתי שזה הרבה יותר גדול מזה ויש לי אחריות להעביר את זה הלאה והמצאתי שיטה שמשלבת גישות שונות של טיפולים שעובדים על המודע ועל התת מודע וביחד נותנים מענה הוליסטי.״
בעיות יש מספיק – הפתרון: חיוך, תרתי משמע
מיכל לא חוסכת במילים כשהיא מתארת את מצב הילדים בישראל 2025:
“עלייה באבחונים על הרצף, עלייה בהפרעות אכילה, התמכרויות, דיכאון, חרדות, ירידה במוטיבציה – זה נהיה המצב הרגיל, לא החריג”, היא אומרת בכאב.
“הדבר היחיד שירד? המוטיבציה. ילדים לא רוצים לעשות כלום. אפילו לא לשחק.”
לדבריה, אי אפשר לנתק את זה מהמציאות סביב – קורונה, מלחמות, אי ודאות תמידית.
“ההורים עצמם קורסים, אז איך הם אמורים להחזיק את הילדים? הם איבדו את היכולת לנהל שגרה, לייצר עוגנים. אין להם משאבים נפשיים, בטח שלא כלים”.
הפתרון? פרקטיקה. “אני לא מדברת באוויר. פיתחתי תכנית קונקרטית, מעשית. קוראים לה ‘צועדים יחד מחינוך לחיוך’ – וזה לא רק סלוגן. זו דרך חיים. זו דרך חדשה להסתכל על הילד.”
"חיוך" – הרבה יותר ממרכז טיפולי
במרכז “חיוך”, שמיכל הקימה לפני עשור, מציעים גישה הוליסטית לילד ולמשפחתו – לא עוד “לשלוח אותו לאבחון ולגמור עניין”, אלא מענה רגשי, התנהגותי, חושי, קוגניטיבי ומוטורי תחת קורת גג אחת.
“אנחנו מלווים את כל המעטפת – גם את ההורים, גם את המורים, גם את הילד עצמו. היחסים הם המפתח, ויחסים זה מה שאני הכי מבינה בו.”
וזו לא רק שפה של גישה – זו שפה שלמה.
“שיטת חיוך” היא שפה של תקשורת חדשה עם הילד – שפה שמבוססת על כלים מהפסיכולוגיה החיובית, CBT, NLP, חינוך מיוחד, מיינדפולנס, דמיון מודרך, ואף השיטה הנוירו-התפתחותית של רמי כץ.
"זה לא עוד סדנת תקשורת מקרית – זה ארגז כלים מלא, מקיף, שמתאים לילדים עם קשיים מגוונים – ובעיקר לאלה שממש צריכים שינוי."
מה קורה כשמכניסים שכל ורגש לאותו החדר
אחת התובנות המרכזיות של מיכל היא הצורך לאזן בין השכל והרגש.
“זה לא עובד אם אתה רק מלמד חומר בלי להעביר רגש. זה גם לא עובד אם אתה רק מרגיש ולא מבין. אנחנו צריכים את שניהם. במיוחד עם ילדים.”
כמי שמגיעה מעולם מאוד רציונלי – מדעי, מתמטי – מיכל יודעת מה זה להבין תהליכים לעומק.
אבל גם יודעת מתי לשחרר, להתחבר, ולהיות פשוט בנאדם.
״בהסמכות שלי אני אשת חינוך , על אף שזה מרגיש לי לעיתים ״רציני״ מדי ואני אוהבת שטויות, צעירה ברוחי. מעבר לתעודות, אני בעיקר אוהבת אדם, בעיקר ילדים ומומחית למערכות יחסים.״
תכנית שפורצת את גבולות הכיתה
אחד הדגלים של מיכל הוא לשים את הילד במרכז ולהסתכל עליו נקי מתוויות.
“ילדים היום מתויגים מהר מדי – בעיות קשב, בעיות ריכוז, על הרצף, חרדות, קשיים רגשיים. שוכחים שיש פה בן אדם. שוכחים לתת לו כלים”.
השיטה שלה לא רק מביאה תוצאות – היא גם משנה את הדרך בה הורים, מורים ומטפלים מסתכלים על הילד.
“זה לא קסם. זה עבודה. אבל זו עבודה שיש לה תוצאות. ראיתי ילדים פורחים. ראיתי משפחות קמות מהקרשים. זה מרגש אותי כל פעם מחדש.”
אז מה מיכל בעצם מוכרת? פרקטיקה.
“אני אגיד לכם את האמת: אני מוכרת לכם פרקטיקה”, היא מצהירה בפתיחות נדירה.
“לא תיאוריה, לא הרצאות. אלא כלים מעשיים, יומיומיים, פשוטים ליישום. כל הורה, כל מורה, כל מטפל – יכול להבין, וליישם. אני לא משאירה את זה בגובה העיניים. אני שמה את זה בגובה הלב”.
הצוות במרכז “חיוך” כולל מטפלים ומטפלות מכל התחומים, שעוברים הכשרה ממוקדת ויישומית.
“הם באים עם תעודות. אני נותנת להם פרקטיקה.”
והפרקטיקה הזו, מסתבר, עובדת.
לסיכום: זה עובד!
מיכל אמטנאני לא רק הקימה מרכז טיפולי – היא בנתה עולם חדש של תקשורת חינוכית.
עולם שמאזן בין שכל לרגש, בין תיאוריה לפרקטיקה, בין ילד עם קושי לילד עם פוטנציאל אינסופי.
בישראל של 2025, כשמערכת החינוך קפואה וההורים מחפשים אור בקצה המנהרה – המרכז “חיוך” ומיכל העומדת בראשו מהווים נקודת אור אמיתית.
והכי חשוב? זה עובד. וזה משאיר חיוך.
