בנאום טעון במיוחד של וויטקוף בכיכר החטופים, הזעם הציבורי פשוט התפוצץ – בוז אחד הספיק להגיד הכל
סערה בכיכר החטופים: הנאום של וויטקוף הפך לזירת רגשות כשהקהל סיפק תגובות קולניות בכל פעם ששמו של נתניהו עלה. לא מדובר בעוד מחאה שקטה – קריאות הבוז שפרצו היו כמו צעקה שהצטברה בלב של הציבור בשנתיים האחרונות.
כשהבוז הופך לקדוש
לפי הדוברים והמפגינים, זו לא סתם מחאה – זה בוז 'קדוש'. לטענתם, הממשלה גרמה להם לבגוד בערכים הכי בסיסיים שלהם, ואחרי תקופה טעונה כל כך – למחות זה כבר לא עניין של בחירה, אלא צורך נפשי. עם כל הכבוד לנואמים ולסדר היום, שם אחד פשוט קטף את כל התשומת לב – וזה שם ראש הממשלה.
צריך לזכור גם את טראמפ
מעבר לאירוע המקומי, טור הדעה שנלווה לאירוע מזכיר לנו שגם כשאנחנו מחפשים מושיעים מבחוץ – כמו טראמפ – חשוב להיות עם עין פקוחה ולא להתעלם מהצדדים היותר בעייתיים שלהם. בסוף, אי אפשר לבחור את הגיבורים שלנו, אבל כן אפשר לזכור שלא כולם מושלמים.
